קבלת רגשות

קבלת רגשות: דרך מציאותית לרווחה נפשית

קבלת רגשות אינה פעולה פסיבית או מחווה של ויתור. זוהי, למעשה, אחת ההחלטות האקטיביות והטרנספורמטיביות ביותר שאדם יכול לקבל. בתרבות שלוחצת עלינו "להתגבר על הכל", להיראות חזקים ולהעמיד פנים שאנחנו חסינים, לימוד "לתת מקום למה שאנחנו מרגישים" הפך כמעט למעשה של התנגדות. מאמרים אחרונים על בריאות הנפש מסכימים על רעיון מרכזי אחד: רווחה אמיתית נבנית כשאנחנו מפסיקים להילחם נגד מה שאנחנו מרגישים.

נאומים המעודדים שיפור מיידי - כפי שמציינת מוניקה הראס ב ווג— הם יוצרים פרדוקס רגשי: ככל שאנו מנסים להתעלם מאי הנוחות, כך היא מתעצמת. משפטים כמו "לא הייתי צריך להרגיש ככה" או "הייתי צריך להמשיך הלאה כבר" לא פותרים כלום; להיפך, הם מלבים אשמה ותסכול. קבלת רגשות זה מרמז בדיוק על ההפך: זיהוי עצב, כעס, בלבול או פחד כסימנים לגיטימיים לכך שמשהו חשוב קורה בחיינו.

תהליך זה של אימות רגשי ממלא תפקיד חיוני בבריאות הנפש. כפי שכותב הפסיכולוג מר מונייז ב אני תורםהמוח צריך להבין מה הוא מרגיש כדי לווסת אותו. כאשר רגש מדוכא, מערכת העצבים מגבירה את תגובת הערנות שלה, מעלה את רמות הלחץ ופוגעת בבהירות המנטלית. זו הסיבה שמומחים מתעקשים שמתן שם למה שאנחנו מרגישים הוא הצעד הראשון לשינוי שלו: אם אני יכול לומר "אני מוצף", אני יכול גם לשאול את עצמי "מה אני צריך עכשיו?"

אמנות קבלת רגשות בעולם קצבי

קבלת רגשות בסביבה תובענית אינה קלה. אנו חיים בחברה מהירה, מונעת פרודוקטיביות, שמתגמלת יעילות ומענישה על הפסקה. בהקשר זה, תחושת עייפות, פגיעות או עצבות נתפסת כחולשה, ולא כמסר בעל ערך מהגוף והנפש של האדם עצמו.

פסיכולוגים מסבירים שלחץ ממושך משנה את התפיסה שלנו לגבי מה שחשוב. כאשר העומס הרגשי גבוה, התודעה מתארגנת למצב הישרדות: "לסבול", "אל תפסיק", "להתנגד". עם זאת, המטרה אינה רק להתנגד, אלא לחיות חיים מספקים. ותכונה זו מתעוררת כאשר אנו מרשים לעצמנו להטיל ספק ברגשותינו במקום להשתיק אותם.

קבלה פירושה לתת לעצמנו זמן להקשיב לסיפור שמאחורי כל רגש. מה מעורר תסכול? מה מנסה העצב לומר לנו? איזה אות שולחת החרדה? נראה שרגשות לא מעכבים אותנו, אלא מודיעים לנו. לתת להם מרחב זה לשקם את היכולת להכרה עצמית שלעתים קרובות כל כך מוסתרת על ידי העומס היומיומי.

תהליך זה של הקשבה פנימית מושפע גם מהרגלים יומיומיים התומכים בבהירות מחשבתית ובוויסות רגשי. יש אנשים שפונים לנוגדי חמצון טבעיים המסייעים בהפחתת לחץ חמצוני ובשיפור תפקוד המוח. בהקשר זה, תוספי מזון כגון רג'יס קרדיו
—מנוסח עם קואנזים Q10, אומגה 3, רסברטרול, תיאמין (B1) וויטמינים A, C ו-E — יכול לסייע בייעול אנרגיית התאים ולקדם התאוששות לאחר עייפות פיזית או רגשית. למי שמחפש לחקור את היתרונות של רזברטרולתרכובת נוגדת חמצון זו נחקרה במשך שנים בשל תפקידה בהגנה מפני לחץ תאי.

חיוני גם לזנוח את הרעיון שרגש הוא תהליך ליניארי. קבלת רגשות זהו תרגיל עמוק הדורש איטיות. יהיו ימים שבהם להתקדם פירושו לבכות; אחרים, מנוחה; אחרים, אפילו חזרה אחורה. נסיגה לכאורה זו היא חלק מנתיב האינטגרציה הרגשית.

מדע הרווחה מראה גם שקבלה מקלה על ויסות פיזיולוגי. כאשר אנו מפסיקים להילחם נגד מה שאנו מרגישים, הגוף מפחית את מתח השרירים, מקטין את הפעלת מערכת העצבים הסימפתטית, ו... משיב את האיזון הפנימיקבלה לא רק מרגיעה את הנפש: היא מארגנת מחדש את הגוף.

קבלה אינה פירושה ויתור. פירושה להבין מה קורה כדי לפעול בבהירות רבה יותר. ממקום של קבלה, אדם יכול לקבוע גבולות, לבקש עזרה, לשנות הרגלים, לקבל החלטות מושכלות יותר ולהתקדם מבלי להכחיש את פגיעותו.

בסופו של דבר, קבלה היא מעשה של חמלה עצמית. זה לא עניין של להצדיק הכל או להתחמק מאחריות, אלא של הכרה בכך שאנחנו בני אדם, שאנחנו לא תמיד יכולים להתמודד עם הכל, ושאין רווחה אפשרית ללא מערכת יחסים כנה עם הרגשות שלנו. קבלת רגשות זה מאפשר לכאב להתקיים מבלי להפוך לזהות, ופותח את הדלת לתגובות מודעות יותר, בוגרות וחופשיות יותר.

	מחבר: נאוס קולומר | מאמרים - Linkedin de נאוס קולומר
	נאוס קולומר רבולו הוא פסיכולוג בעל קריירה המשתרעת על פני יותר מארבעה עשורים המוקדשת להתערבות קלינית, הכשרה אוניברסיטאית והפצה בתחום בריאות הנפש.